fbpx

English Speaker?Click Here

 

תכירו את ענבר, בת 25, מת"א.

ענבר היא מסוג האנשים שמאירים כל חדר שאליהם נכנסים. לכן הייתי חייבת לחטוף אותה ישר לפרוייקט שלי ושל הצלמת Talia Welka, כדי להבין מה הסוד לחיוך הכובש ולאור שהיא מכניסה לחדר. אבל מסתבר שלא תמיד נולדים עם זה, וגם אם כן נולדים עם זה- האור הזה יכול להכבות, אם לא בוחרים בו ואם לא נלחמים עליו.

"הייתי ילדה קטנה, שמנה, מתוקה, אבל דובון…" אומרת ענבר. "ביסודי היו עוברים לידי והיו קוראים לי פרה שמנה. זה היה כל כך מעליב שאפילו לא התנגדתי, פשוט לקחתי את זה. הייתי קצת שקופה, אנשים לא ממש התייחסו אלי. הרגשתי שאני תופסת מקום במרחב, ובכל זאת חשבתי שלא ראו אותי".

"אני חושבת שככה אנשים התייחסו אלי כי זה מה שמלמדים אותנו- שיש דרך מסויימת להיות ולהראות ומי שלא מתאים את עצמו לתבניות ולצורות- הוא לא חלק, לא רואים אותו. הוא ראוי לזלזול, כעס והוקעה כי הוא לא פועל לפי החוקים ואנחנו לא אוהבים אנשים שלא פועלים לפי החוקים"

הגוף משתנה וזה לא מרצוני

אבל אחת ההתמודדויות הכי גדולות שענבר מתארת הם דווקא בבגרות "בהתבגרות שלי נורא לא אהבתי את ההתעגלות שלי, השינוי הזה מהגוף הילדי לגוף יותר נשי.. פתאום מצטבר שומן במקומות שלא היה בהם שומן, ופתאום היו לי קימורים. הייתה לי התנגדות לזה, כי לי היה המון שאיפה לרזון, לדקיקות, רציתי להיות "מקל". הייתה לי התנגדות לגוף הזה שהיה שם ולא משנה מה עשיתי הוא נלחם בי. חשבתי שכשמסתכלים עלי רואים פשוט מישהי גדולה. תפסתי את עצמי כגדולה במרחב, לא שמנה- פשוט תוספת המון מקום. היה לי קשה בתחושה שלי בעולם עם הדימוי הזה. הייתי רוצה להאמין שכשמסתכלים עלי הם רואים את החיוך שלי, את העיניים שלי. העיניים אומרות הכל אם אנשים יודעים להסתכל".

ובכל זאת היום, הצלחת לצאת מהתחושות האלה

"טיפ ממני לכל אחת שמתמודדת עם קשיים עם עצמה זה להלחם על לאהוב את עצמך. להלחם מול מה שלמדו אותנו ומה שמכניסים לנו לראש בכל מקום – תתעקשי לאהוב את עצמך, את הראשונה שחייבת את זה לעצמך. ברגע שתעשי כמה צעדים לקראת זה- כמו להקשיב לגוף ולהתחבר למה שעושה לך טוב – לא "לתת הכל במכון" ,לא בכעס והרסניות אלא באהבה ובשמחה של להעניק לעצמך טוב וצומת לב- ברגע שאת עושה את זה ומעניקה לעצמך, זה כמו כדור שלג מתגלגל וממכר.

 

 

אם היית יכולה להגיד משהו לעצמך בתור ילדה, מה זה היה?

"טיפ שאני יכולה לתת לעצמי הילדה זה (למרות שאני לא בטוחה שמשהו היה מגיע אליה) – בריאות, זה העניין. להרגיש טוב. אחד הדברים הכי חשובים שהבנתי במהלך ההתבגרות שלי בקשר ליחסים שלי עם הגוף שלי- ברגע שאני מרגישה טוב פיזית רגשית ונפשית זה יוצא החוצה וזה מקרין, וזה מה שנכנס לחדר לפנייזה לא קשור לצורה שלי, למשקל שלי או למה שאכלתי בבוקר– וזה מה שצריך להוביל אותי- מה שעושה לי נעים וטוב בלי שיפוטיות. אני לא יפה כי המותן שלי ברוחב כזה או כזה- זה הלב. שזה נשמע הכי קלישאתי אבל זה בינתייים מה שהספקתי ללמוד. והיום אני ביחסים טובים איתי".

 "אני חושבת שהמחמאה הכי טובה שקיבלתי היה שמישהי מהלימודים חיבקה אותי ואמרה לי "את כזאת אמיתית" היא אומרת ומחייכת "כי בשבילי זה אומר הכל"

 

 

שינוי גודל גופנים